טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול שבבסיסו עומדת ההנחה כי פגיעה בבריאות הנפשית כוללת מחשבות, רגשות והתנהגויות דיס-פונקציונאליות שמשתמרות ומתוחזקות על ידי תהליכים קוגניטיביים והתנהגותיים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר מועד בהגדרתו, ולרוב הוא נמשך בין שנים עשר לשישה עשר מפגשים של כחמישים דקות. בהתאם לתכנים אשר עולים בטיפול ולהדרכת המטפל, על המטופל לבצע פעילות ביניים בין הפגישות הטיפוליות, במהלכה עליו לנטר את מחשבותיו, התנהגותו ותחושותיו הגופניות, ולתרגל את הכלים שנלמדו במהלך הטיפול. אפקטיביות הטיפול נמצאה כמשמעותית מאוד עבור הפרעות חרדה ודיכאון.
איך זה עובד?
שלב ראשון – כבסיס לכל תהליך טיפולי, תחילה יוצרים היכרות ויוצרים בסיס ליחסי אמון וקשר אנושי קרוב בין המטפל למטופל. לאחר מכן, הפסיכולוג יבצע הערכה של הקשיים שהובילו את המטופל לטיפול על ידי שאלונים והערכה קלינית, ויבחן את הכלים הקיימים בידיו על מנת לסייע לו. בחלק הבא הפסיכולוג ילמד את המטופל על אפיוני ההפרעה ממנה הוא סובל (אם מדובר בילדים ההערכה מתבצעת בפגישות עם ההורים ופגישות עם הילד במקביל).
שלב שני – בשלב זה המטופל יתוודע לתהליכים קוגניטיביים התנהגותיים ופיזיולוגיים שהוא חווה בזמן חרדה (או כל בעיה אחרת שהובילה את המטופל לבקשת עזרה טיפולית). המטופל יקבל כלים לניטור, ויסות ושליטה במחשבותיו ובהתנהגותו ואף ילמד כיצד ליישם את השיטות שנלמדו על מנת להפחית את עוצמת הסימפטומים.
שלב שלישי – זהו השלב האחרון ברצף הטיפולי הקבוע. בשלב זה המטופל מתרגל ונזכר בפרקטיקות ובידע הפסיכולוגי שנלמד במהלך הטיפול, ומתבצע שיח על פרידה ודרכים למניעת הישנות של הסימפטומים והקשיים שהובילו לטיפול. לבסוף, מסכמים את התהליך הטיפולי ונפרדים.
שלב רביעי – שלב בו מתבצע מעקב ותחזוקה לתהליך הטיפולי. שלב זה אינו הכרחי ורלוונטי בכל המקרים הטיפוליים, והוא פתוח לדיאלוג בהתאם לצורך, על פי עמדת הגורם המטפל ונכונות המטופל.
מרכיבי הטיפול
בטיפול לומדים להבין את הלך המחשבה, את ההתנהגות ואת התגובות הגופניות של המטופל ביחס לגורם שהביא אותו לטיפול, לומדים על האפיון של ההפרעה או הקושי שאיתו הגיע המטופל, ולומדים כיצד ניתן להתמודד איתו.
בסיס החרדה - לצורך ההסבר על מרכיב זה, נשתמש בחרדת פרידה כמקרה בוחן. במקרה כזה תתבצע הדרכה סביב חרדת פרידה, ויינתן מידע אודות שכיחות החרדה בהתאם לגיל המטופל. יינתן הסבר פיזיולוגי אודות התהליכים הפיזיים שמתרחשים במהלך החרדה כגון פעילות עצבית, תגובות של נשימה שטחית ומוגברת, הזעה, האצה בקצב הדופק ועוד. לאחר מכן המטופל ילמד על אפיון מחשבות והתנהגויות שקשורות לחרדת פרידה. לדוגמא: הטיה מחשבתית בה מתקיימת "תחזית של אסונות", תגובות פסיכו-סומאטיות כגון כאבי בטן ובחילות, מחשבות על מוות או פגיעה בדמות התקשרות משמעותית ועוד. בנוסף, תתבצע חקירה משותפת וניטור עצמי בו המטופל יפרט אירועים שמובילים לחרדה, בפירוט על פי חמישה פרמטרים: אירוע, מחשבה, רגש, התנהגותו תוצאה. לדוגמא:
- אירוע – טיסה של בת הזוג לחו"ל.
- מחשבה – ייתכן שבת הזוג תפגע ואף תמות.
- רגש – פחד, מתח.
- התנהגות – תוקפנות, הסתגרות בבית, יצירת קשר מרובה במהלך היום עם בת הזוג, הימנעות מדיבור על טיסות וחופשות.
- תוצאה – פגיעה במערכת היחסים ובתפקוד הבסיסי.
היבטים פיזיולוגיים – בחלק זה לומד המטופל מספר טכניקות שיוכלו לבוא לו לעזר כאשר הוא חש סימפטומים של חרדה. תרגילי נשימות שכוללים נשימה "סרעפתית" ומונעים נשימה שטוחה ו"היפר-ונטילציה", הרפיית שרירים, תרגול מיינדפולנס, ועוד. כל אלו מתורגלים לאורך כל הטיפול ואף לאחר מכן, גם כאשר חרדה אינה נוכחת כלל.
היבטים התנהגותיים – חשיפות הן כלי מרכזי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, כאשר בהתאם לחרדה איתה המטופל מגיע יש לבצע חשיפה לאובייקט או סיטואציה מעוררת חרדה בהדרגה. העיקרון העומד בבסיס חשיפות הוא "הביטואציה" יצירת תהליך למידה התנהגותי, רגשי ופיזי, בו חשיפה לאלמנט או לסיטואציה המאיימת יכולה להחוות כפחות מעוררת חרדה או כלא מעוררת חרדה כלל. לדוגמא: אדם שעבר תאונת דרכים נמנע מלנסוע ברכב, וכאשר מדברים על תאונות הוא שר לעצמו שירים ומנסה להשיח את דעתו במחשבות על דברים אחרים (הימנעות קוגניטיבית). החשיפה תתמקד על פי סולם הדרגתי בחשיפה של המטופל לרכבים ולתאונות בדמיון ולבסוף במציאות (תהליך זה מבוצע כאשר המטופל מיישם טכניקות הרפיה וחשיבה שהוא למד במהלך המפגשים, וכך עוצמת החרדה פוחתת ומתקיימת למידה חדשה).
היבטים קוגניטיביים – בחלק זה המטופל נחשף לסכמות הקוגניטיביות ולהטיות הקוגניטיביות אותן הוא מפעיל באופן אוטומטי ואשר מובילות אצלו לחרדה. "פירוק" סיטואציות מעוררות חרדה יחד עם המטפל והבנה של מגוון האפשרויות הקיימות מובילים להרחבה של מנעד האפשרויות הקיים בתפיסת המטופל, ובהתאם לכך להפחתה של חשיבה נוקשה ושל חרדה.
למי זה יכול לעזור?
קיים בסיס מחקרי רחב בנוגע ליעילות טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשלל הפרעות וקשיים נפשיים בילדים ובמבוגרים. להלן מספר קשיים אשר אחת מדרכי הטיפול בהם היא לטיפול קוגניטיבי התנהגותי:
· הפרעות קשב וריכוז (ADHD)
· דיכאון
· הפרעות חרדה שונות - חרדת פרידה, פוביות ספציפיות (חרדת בחינות, חרדה מבעלי חיים ועוד) הפרעת פאניקה, חרדה חברתית, אגרופוביה וחרדה מוכללת.
· הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD)
· הפרעות אכילה
חשוב לציין, כי ההחלטה על ביצוע טיפול קוגניטיבי התנהגותי או כל סוג טיפול אחר נעשית יחד עם הגורם המטפל לאחר הערכה מקדימה ושכלול כל הנתונים הקיימים.