(מאמר זה הנו הרחבה לאמור באתר בעמוד: "טיפול פסיכולוג בילדים")
איך זה עובד?
קיימת קשת רחבה של סוגי טיפולים בילדים תחת המטריה של טיפול פסיכולוגי, אולם קיימים שלושה אלמנטים בטיפול בילדים ומתבגרים אשר תמיד יבואו לידי ביטוי. השימוש בכל האחד מהאלמנטים משתנה בהתאם לגישת הפסיכולוג, סיבת ההפניה, השלב ההתפתחותי וגילו של הילד. אלמנטים אלו הם: טיפול במשחק, טיפול בדיבור וטיפול הורי.
טיפול במשחק – מכיוון שהשפה אינה משמשת כלי מרכזי לביטוי עבור ילדים (עד שלב התפתחותי מסוים), זאת בשונה ממבוגרים, אזי המשחק הינו הכלי של הילד ליצירת קשר בינאישי ודיאלוג, לביטוי דחפים ומחשבות. לדוגמא: נוכל לראות ילד שנוזף בבובה כפי שהוא ננזף על ידי הגננת או המורה היום; או ילד שמעמיד פנים שהוא נוהג ברכב לאחר שהתבשר לו שנסיעה משפחתית שהוא ציפה לה בוטלה. כאמור, זה הוא הכלי שמאפשר לילד לבטא את עצמו (בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא). בעזרת המשחק הילד מתקשר, פותר קונפליקטים ומשקף את המציאות הסובייקטיבית אותה הוא חווה. בהתאם לכך, במסגרת הטיפול נעשה שימוש בתכנים המשחקיים אותם הילד מציג על מנת לגשת לעולמו הפנימי.
טיפול הורי – הורות היא דבר דינאמי ומורכב, והתנהלותו של האדם כהורה מושפעת מהמון גורמים, מודעים ולא מודעים. הטיפול ההורי נועד לבחון את הקשיים של ההורה, להאיר מקומות נסתרים ולרכוש ידע ושיטות על מנת התמודד עם המציאות המורכבת. הטיפול לרוב מבוסס על ההנחות כי ראשית, הפסיכולוג הוא מומחה לשיטות טיפול שונות, הוא מכיר את המבנה הנפשי של הילד והאדם בכלל, ויש בידיו כלים להתמודדות עם קשיים; ושנית, ההורה הוא "המומחה" לילד שלו, הוא מכיר אותו הכי טוב, והוא יישאר דמות ההתקשרות המשמעותית ביותר בעולמו של הילד והמתבגר בכל שלב. לכן, העבודה עם הורים היא תמיד משמעותית - הן בשלבים מוקדמים בילדות והן בגיל ההתבגרות, ההורה הוא תמיד משמעותי. כאשר ההורה מסוגל להגדיר את עצמו, את תגובותיו, את הלך המחשבה שלו ואת רגשותיו, הוא מאפשר לילדו להגדיר את עצמו.
טיפול בדיבור – טיפול בדיבור הנה הפרקטיקה שכיחה לטיפול במבוגרים ומהווה כלי מרכזי לטיפול פסיכולוגי גם בילדים ומתבגרים. דרך פרשנות, שיקוף המציאות והתערבויות שונות (בהתאם לגישה הטיפולית) הפסיכולוג יכול לסייע לילד והמתבגר להבין את עולמו הפנימי טוב יותר, להכווין תהליכי שינוי ולהקל על תחושות ורגשות קשים. פרשנות ושיקוף יכולים ליצור תנועה נפשית, הכרה בתחושות הילד, והבניה משמעותית בעולמו הפנימי.
התהליך הטיפולי
התחלת טיפול - מתחילים בפגישות היכרות (אינטייק), לאחר שיחת טלפון עם הגורם המטפל והכרה בכך שהמקרה המתואר אכן מתאים למסגרת טיפול פסיכולוגי, נקבעים מספר מפגשי היכרות ראשוניים להורים ולילד/ה. מספר המפגשים נע בין שלושה לחמישה מפגשים. ראשית, הפסיכולוג נפגש עם ההורים ולאחר מכן עם הילד. מטרת המפגשים היא לקיחת אנמנזה על ידי הפסיכולוג, יצירת היכרות בסיסית, הבנת סיבת הפניה לטיפול באופן מעמיק, וביצוע הערכה ראשונית. כל אלו מיועדים לאפשר גורם המטפל לבצע הערכה מקיפה ולהמליץ על טיפול מתאים להורה ולילד/ה.
תדירות המפגשים - קו מנחה בסיסי ורחב לטיפול הנו קיום מפגש שבועי עם הילד, וקיום מפגש טיפול הורי אחת לשבועיים. תדירות והמפגשים משתנה משמעותית בהתאם לשיטת הטיפול בה הפסיכולוג עושה שימוש, גילו של הילד, ויכולת ההורים. לעיתים יבוצע רק טיפול הורי או שמה רק טיפול לילד עם פגישות משתנות עם הגורם ההורי. תדירות ואופי המפגשים הם אלמנטים דינמיים ומשתנים.
משך הטיפול - שאלה שכיחה מאוד בתחילת טיפול היא, מה הוא משך הזמן שנדרש על מנת להשיג את מטרות הטיפול. לשאלה זו אין תשובה אחת מוחלטת, לעיתים גם שנדמה שיש הערכה למשך הטיפול הנדרש בהתאם למטרות הראשוניות, מטרות הטיפול משתנות ויש צורך בהמשך טיפול ממושך או סיום מהיר מהצפוי. יחד עם זאת, אם ננסה לסרטט גבולות רחבים מאוד לטיפול פסיכולוגי נאמר כי שיטות טיפול קצרות מועד כגון – טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול פסיכותרפי דינאמי קצר מועד נמשכות לרוב בין ארבע חודשים עד שמונה חודשים, וטיפול פסיכותרפי דינאמי קלאסי ימשך לא פחות משנה.
למי זה יכול לעזור?
הורים רבים מתלבטים האם המצוקה של הילד או שלהם הנה "סיבה מספקת" או "מתאימה" כדי להגיע לטיפול פסיכולוגי. קיימות סיבות מגוונות שיכולות להוביל לטיפול פסיכולוגי בילדים, החל מקשיי ויסות רגשי, חרדות, הפרעות קשב, הפרעות נפשיות שונות, ועד אירועי חיים מורכבים במסגרת המשפחתית כגון גירושים, מוות של בן משפחה חולי ועוד.
שני גורמים מרכזיים שיכולים לסייע בקבלת ההחלטה אם כלל לפנות לטיפול הם סבל ותפקוד.
סבל - אם ההורה או הילד סובלים, יש לבחון את האפשרות להגיע לטיפול. בנוגע לסבל הורי, סבל של ההורים בעקבות קשיי הילד או קשיים משמעותיים אחרים, משפיע על הילד ועל המערכת המשפחתית ככלל ולכן יכול להוות גורם לפניה לקבלת טיפול פסיכולוגי.
תפקוד – כאשר מתרחשת פגיעה בתפקודו הנורמטיבי של הילד או ההורה, יש לבחון את האפשרות להגיע לטיפול פסיכולוגי. קשיים והימנעות מבית הספר, הסתגרות וניתוק קשרים חברתיים או התפרצויות זעם ופגיעה באחרים הם רק חלק מקשיים תפקודיים שעלולים לצוף בילדים ולהוביל לטיפול.
הדרך הטובה ביותר לדעת האם עליכם להגיע לטיפול פסיכולוגי היא על ידי היוועצות עם הגורם המטפל ישירות. שלב מקדים לכך יכול להיות היוועצות עם גורמים קהילתיים בסביבתכם כגון יועצ/ת בבית הספר או פסיכולוג/ת בגן הילדים.