אושר וסיפוק מהחיים

אושר וסיפוק מחיים הם מושגים שגורים שנמצאים בשיח היומיומי של בני האדם בתרבויות מפותחות בכלל, ובעולם המערבי בפרט. העדר תחושת סיפוק מהחיים וקושי לחוש אושר משפיעים באופן ישיר על תחושות ורגשות, יכולים להוביל לתחושת ריקנות וכהות רגשית, וכפועל יוצא מכך להוביל חיפוש עזרה מקצועית בדמות טיפול פסיכולוגי.

טרם פתיחת הדיון על משמעות מושגים אלו על חיינו ראוי להגדירם ולבחון את הגישות השונות בשדה המחקרי בנוגע לכל אחד מהמושגים.

סיפוק מהחיים

סיפוק מהחיים הוא מושג רחב, המתייחס לתחושה שמיוצגת בהתייחסות לחיים כמכלול. תחושות סיפוק עולות כאשר אדם מרגיש שרצונותיו או משאלותיו "הוגשמו". תחושת הסיפוק וההגשמה הינה סובייקטיבית לחלוטין, ולכן היא מותאמת לתפיסה אישיותית פנימית של המציאות. התפיסה מובנת על ידי ערכים משתנים, לדוגמא: קשרים בין אישיים, השגת מטרות בחיים, הערכה עצמית, תפיסה עצמית, היכולת להתמודד עם מכשולים וקשיים בחיים היומיום ועוד.

אם כן, סיפוק מהחיים כמושג גלובאלי וסובייקטיבי אינו מיוחס לקריטריונים ״אובייקטיביים״ כגון גובה הכנסה שנתית, מערכות יחסים בין אישיות מוצלחות ועוד. המשקל שניתן לקריטריונים שונים הינו תוצר של תפיסת הסובייקט בלבד, שכן הצלחה וגובה הכנסה הינם בעלי משקל וערך שונה עבור כל אדם, ולכן הערכה חיובית או שלילית במדדים אלו אינה מובילה לסיפוק גבוה או נמוך באופן אבסולוטי.

מושג הסיפוק מהחיים כפי שהוגדר על ידי דיינר הינו שיפוט סובייקטיבי ורחב של חיי הפרט שמכיל הערכה של רגשות ועמדות כלפי החיים, מתוך נקודת הזמן המסוימת בה האדם נמצא במהלך חייו (הסיפוק נע על ציר בין עמדות שליליות וחיוביות). סיפוק מהחיים כפי שנמדד על ידי שאלון The satisfaction with life scale מהווה מדד עצמאי ויציב לאורך החיים, וחלק אינטגרלי גם ממושג ״איכות חיים סובייקטיבית״ (Subjective well-being).

היות שסיפוק מהחיים הינו סובייקטיבי, קיים קושי מחקרי לעמוד על מה מכיל בדיוק המושג. יחד עם זאת, ניתן להתבונן במושג משתי פריזמות מרכזיות:

• הראשונה, מאפשרת פירוק של המושג לאספקטים שונים וצרים, כגון סיפוק מתחומי העבודה, נישואים, הכנסה ועוד. לפי פריזמה זאת, אספקטים אלו תורמים לתפיסת הסיפוק הכוללת מהחיים ומעידים על תהליך ״מטה – מעלה״ (Bottom – Up) ובו האספקטים השונים מרכיבים את הסיפוק הכולל מהחיים.

• השניה, מאפשרת התבוננות במושג כתהליך ״מעלה – מטה״ (Top – Down) ובו הסיפוק הכולל מהחיים משפיע על אספקטים שונים וצרים יותר.

יש לציין שתפיסות אלו לגבי המושג אינן זהות, אדם יכול להיות מרוצה ועם סיפוק גבוהה מחיי הנישואים שלו אך להיות עם סיפוק נמוך מחייו באופן רחב; ומנגד אדם יכול להיות מסופק מאוד מחייו למרות שמערכת היחסים הזוגית שלו כושלת ואינה מספקת בעיניו.

אושר

אושר וסיפוק מהחיים הם מושגים שונים מאוד אחד מהשני, כאשר סיפוק מהחיים מכיל רכיבים וערכים שונים מ "אושר" (Happiness) על פי הגדרתו המחקרית. מושג האושר נחקר רבות במהלך השנים. המשגתו בשדה הפסיכולוגי מתארת רגש או מצב מנטאלי זמני, שמוגדר כמיוצג על ידי רגשות חיוביים. ניתן לחוות אושר במגוון מצבים וסיטואציות אנושיות. מחקרם של ברגמן וסליגמן מציג חלוקה רחבה אשר מבדילה בין סוגי אושר, ומתארת את המתאם הקיים בין אושר לסיפוק מהחיים.

1. סוג ראשון של אושר הינו ״אושר הדוניסטי״ שנקשר לחוויות עוצמתיות של עונג רב ומינימום כאב.

2. סוג שני של אושר בא לידי ביטוי במושקעות ותחושה חיובית שנובעים מ ״זרימה״ של החוויה האנושית ובה האדם שוהה בהווה, חש רגשות חיוביים ואינו מייחס משמעות לזמן.

3. הסוג השלישי של האושר הינו אושר שנובע מפעולות שתואמות את השקפת המציאות והאישיות של היחיד, אושר מושג על ידי רצף חיים שתואם את תחושות היחיד ואת רצונותיו, ועל ידי כך לרוב תעלה בו תחושת משמעות.

כאמור, שלושת סוגי האושר אשר מתוארים לעיל נמצאים במתאם חיובי וחזק עם סיפוק מהחיים. משמעות הדבר היא, שככל שאדם מדווח שהוא מאושר יותר, כך הסיפוק שלו מהחיים עולה וכך גם תחושת איכות החיים שלו (well-being) שלו.

האם קיימת דרך להשיג אושר וסיפוק מהחיים?

מחקרים שונים מנסים להסביר את השונות במשתני סיפוק מהחיים ואושר, ולתת משקל משמעותי לאספקטים מסוימים כמשפיעים יותר או פחות על משתנים אלו. לדוגמא, מחקרם של בלג'ין והקאן מציג את משמעות הסיפוק מהעבודה כמשתנה אשר מסביר חלק מרכזי בשונות משתנה סיפוק גלובאלי מהחיים ומציג מתאם חיובי איתו, כך שככל שאדם בעל סיפוק גבוה מהעבודה הוא יהיה בעל סיפוק גבוה יותר מהחיים.

מחקרה של שילינג לעומת זאת, חקר את הסיפוק מהחיים בקרב הורים עובדים. תוצאות המחקר הדגימו כי הורות ככלל נמצאה במתאם חיובי עם סיפוק מהחיים, וכי פונקציית ניהול הזמן והאסטרטגיה בה ההורים עושים שימוש הינה משמעותית ובהתאם ככל הנראה משפיעה על הסיפוק מהחיים באופן משמעותי.

אם כן, גורמים רבים כמו, תעסוקה, הורות, זוגיות, וקשרים בינאישיים נמצאים כקשורים לסיפוק מהחיים, אך בהיותנו סובייקטים לא ניתן למצוא קשר ישיר בין תחושת סיפוק מהחיים ואושר לגורם מסוים. כל אדם מבנה את תחושת הסיפוק שלו מחלקים שונים בעולמו, ולעיתים אנו אף נאלצים לבצע חיפוש אחר המשמעות והסיפוק על מנת שנוכל לחוש את התחושת המיוחלת. האדם ככלל הוא שלם הגדול מסך חלקיו, לכן לא ניתן לתת מענה ברור לשאלת הסיפוק מהחיים ו"הדרך אל האושר". כל אדם צריך למצוא את דרכו המיוחדת.

מקורות

Belgin, A., & Hakan, K. (2016). Relationship between job satisfaction and life satisfaction: as empirical study of teachers. International Journal of Business and Social Science, 7, 72-80.

Diener, E., Emmons, R. A., Larsen, R. J., & Griffin, S. (1984). The Satisfaction with Life Scale. Journal of Personality Assessment, 49, 71-75.

Erdamar, G. & Demirel, H.(2016). Job and life satisfaction of teachers and the conflicts: they experience at work and at home. Journal of Education and Training Studies, 6, 164-175.

Pavot, W. G., Diener, E., Colvin, C. R., & Sandvik, E. (1991). Further validation of the Satisfaction with Life Scale: Evidence for the cross-method convergence of well-being measures. Journal of Personality Assessment, 57, 149-161.

Peterson, C., Ruch, W., Beermann, U., Park, N., & Seligman, M. (2007). Strength of character, orientation to happiness , and life satisfaction. The Journal of Positive Psychology, 5, 149–159.

Schilling, E. (2016). Happily ever after, time strategies and the life satisfaction of working parents in Life Satisfaction: Determinants, Psychological Implications and Impact on Quality-of-Life. Nova Science, 14, 79–100.

Veenhoven, R. (2015). Overall satisfaction with life: subjective approaches. Erasmus university Rotterdam, 1, 2-43.