הפרעת דחק פוסט טראומטית - Post-traumatic stress disorder

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מתרחשת בעקבות חשיפה לאירוע/ים שנחווים על ידי הפרט כאירועים שמאיימים על חיו או מסכנים אותו באופן משמעותי. החוויה הקשה שמתעוררת באדם לאור אירועים קשים כל-כך אינה מאפשרת התמודדות נפשית מיטיבה.

לדוגמא: פגיעה מינית, חשיפה לאירועי מוות של אדם אחר, חשיפה לאירועי אלימות ועוד. החשיפה אינה חייבת להיות ישירה. הווה אומר, כי אדם אשר לא חווה באופן ישיר את האירועים אך נחשף אליהם באופן חוזר ונשנה, (לדוגמא במלל או וידאו) יכול גם לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית. אותו אירוע טראומטי אינו חולף ונעלם כאשר הוא מסתיים, הוא נצרב בזיכרון ובחושי הגוף וממשיך להשפיע על הנפש גם זמן רב אחרי סיומו.

סימפטומים וביטוי חיצוני של הפרעת דחק פוסט טראומטית

קיימים מספר סימפטומים משמעותיים שבאים לידי ביטוי באופן עוצמתי בקרב הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית. ניתן לעמוד על חמישה קריטריונים שמאגדים את הביטויים הרווחים של ההפרעה:

1. סימפטומים "חודרניים" – מתרחשים באופן לא צפוי ולא רצוני, בעצם "חודרים" למחשבה. הביטוי יכול להיות באמצעות זיכרונות עוצמתיים מהאירוע שמופיעים ללא שליטה, חלומות מייסרים עם תוכן ישיר או עקיף לאירוע הטראומטי, תגובות דיס אסוציאטיביות "הבזקים לאחור" בהם האדם כביכול חווה את האירוע הטראומטי בזמן אמת, הביטוי הקיצוני ביותר הוא אובדן מודעות מלא למציאות הנוכחית בה האדם נמצא.

2. הימנעות - מתחילה אחרי שהאירועים הטראומטיים התרחשו ובאה לידי ביטוי בניסיון משמעותי להימנע ממחשבות, רגשות וזיכרונות שגורמים למצוקה, וגם מאנשים, מקומות ואובייקטים אשר מזכירים את הטראומה.

3. שינוים במצב הרוח ובקוגניציה – השינויים במצב הרוח מתחילים אחרי האירועים הטראומטיים ולעתים מחמירים בחלוף הזמן. הביטוי של סימפטום אלו רחב ויכול לבוא לידי ביטוי במצב רוח שלילי מתמיד (תחושת פחד, כעס, אשמה, בושה ועוד), הרגשה של ניתוק או התנכרות מאחרים, מחשבות בלתי פוסקות על השלכות האירועים הטראומטיים שמובילים את האדם להאשמה עצמית, ציפיות שליליות מהעולם כגון: "לא ניתן לסמוך על אף אחד", "אני אדם רע".

4. שינויים בעוררות – הנם סימפטומים מורכבים אשר מובילים לפגיעה משמעותית בתפקודו של הפרט. ביניהם ניתן להבחין בדריכות יתר, תגובת בהלה מוגזמת בעוצמתה, התנהגות פזיזה והרסנית, התפרצויות זעם והתנהגויות רגזניות שמובילות לתוקפנות פיזית או מילולית כלפי אובייקטים או אנשים, הפרעות שינה ועוד.

5. מצוקה – אדם שסובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית נמצא במצוקה, הסימפטומים המתוארים לעיל פוגעים בו משמעותיים בשלל תחומי חיים. ובהתאם, תפקודו החברתי והתעסוקתי נפגע.

שכיחות

שכיחות ההפרעה באוכלוסייה משתנה בצורה משמעותית. לדוגמא, קיימת שונות בהתאם לתרבות ומיקום גיאוגרפי. נמצא שיש סיכוי גבוה יותר ללקות בהפרעת דחק פוסט טראומטית לתושב ארה"ב מאשר לתושבי מדינות אמריקה הלטינית. גם תעסוקה הינה היבט משמעותי. שוטרים, כבאים ואנשי צבא נמצאים בקבוצה סיכון שהשכיחות בחשיפה לאירועים טראומטיים גבוהה וכן האפשרות לפיתוח הפרעת דחק פוסט טראומטית בעקבותיהם עולה משמעותית. כמו כן, נמצא שהפרעת דחק פוסט טראומטית הינה שכיחה יותר בקרב נשים מאשר גברים, השכיחות הגבוהה נובעת ככל הנראה מהסבירות לחשיפה לאירועים מאיימים או טראומטיים בדמות פגיעה מינית ואלימות.

תחלואה נלוות

הסיכוי לפיתוח תחלואה נלוות בקרב אנשים אשר סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית הינה בעלת סבירות גבוהה בשמונים אחוזים מכלל האוכלוסייה. הפרעות נוספות כגון: חרדה, דיכאון, ובעיות התמכרות הינן חלק מההפרעות הנלוות שיכולות להתפתח. בקרב ילדים ניתן להבחין בתחלואה נלוות בדמות הפרעת התנגדות מרדנית, חרדת נטישה, ועוד.

טראומה בקרב ילדים

הקריטריונים לאבחון הפרעת דחק פוסט טראומטית בקרב ילדים כמעט זהים לחלוטין לזו של מבוגרים. קיימים שני דגשים משמעותיים בנוגע לילדים מתחת לגיל שש. דגש ראשון מתייחס לאפשרות שהילד (מתחת לגיל 6) נחשף לאירוע בו דמות של "מטפל עיקרי" (דמות הורית) נמצאת בסכנה, ואירוע זה יכול להוביל לפיתוח הפרעה. דגש שני ומשמעותי מיוחס לכך שחלק נרחב מהסימפטומים והביטוי של המחשבות החוזרות על האירוע יבואו לידי ביטוי באמצעות משחק. כמו כן, לעיתים ניתן להבחין ברגרסיה של תהליכי התפתחות נורמטיביים.

הבדלים בין דחק וטראומה

דחק מהווה תגובה נורמטיבית ובריאה לאירועים שמאיימים על האדם באופן סובייקטיבי או אובייקטיבי. לרוב בחלוף הגורם שמוביל לדחק גם התגובות הפיזיולוגיות והנפשיות שנגרמות בעקבות הדחק ייעלמו (בטווח של מספר ימים או שבועות, לא יותר מחודש). לעומת זאת, כאשר הגורם שהוביל לדחק הפסיק לפעול אך התגובות הנפשיות והפיזיולוגיות ממשיכות להגיב לאותו גורם, ייתכן שהאדם חווה אירוע טראומטי, כאמור זאת בהתאם לתגובות מסוימות שמופיעות למשך זמן מסוים.

טיפול

קיימות שלל גישות טיפוליות אשר מיוחסות לטיפול בנפגעי טראומה שיכולות לסיעה, החל מטיפולים פסיכולוגיים ופסיכודינמיים ועד לטיפולים פרמקולוגים מתקדמים שנועדו להקל על הסבל ולאפשר תפקוד נורמטיבי. התגובה טראומטית של האדם היא תגובה נורמאלית למצב לא נורמאלי שהאדם חווה.

*סיוע מידי לנפגעי טראומה – אם אתם חשים שאתם או קרוביכם זקוקים לעזרה פנו לנט"ל בטלפון - 1-800-363-363 או באמצעות אתר האינטרנט - נט"ל